074-769-14-12

הסטודיו בלב היער

אחרי עשרים שנה באותו הסטודיו בלב תל אביב, עברנו למושב.
מהויטרינה של הסטודיו רואים פרדס עם עצי קלמנטינה וחורשה עם אקליפטוסים שמגרדים את השמיים, ועובר דרכה אור רך ,מושלם לצילום. הגענו הביתה.

לפני חמישה חודשים ארזתי את האישה, התאומים בני השנה ושלושה חודשים ואת הסטודיו ועברנו לבית קטן בערבה. יותר נכון לבית וסטודיו שלושה חדרים במושב נופך שבמרכז. מאוד פחדתי לעזוב את תל אביב ,מכל הסיבות. אני גרה כאן 20 שנה, באותה דירה, קצת אחרי שעשיתי עלייה והייתי קצינה בצבא. בדירה הזאת גרתי עם כל האנשים החשובים בחיי, מאחי, ועד חברים, בת זוג, וכיום אישתי והילדים שלי. בתקופה שעוד צילמו בפילם הקמתי חדר חושך במרפסת הקטנה שאטמתי מכל הכיוונים. בחדר הגדול הקמתי סטודיו מלא, לצילום ניובורן והריון.

אבל העיר שהתאימה לי הרבה שנים, הפסיקה להתאים, אין מה לעשות – ילדים משנים את החיים, ולנו באו שניים בבת אחת. אז קיבלנו החלטה לבסס מחדש את החיים והסטודיו מחוץ לעיר.

יש כל כך הרבה יתרונות בלצלם כאן. הצילום בסטודיו החדש מבוסס על האור הטבעי שנכנס בשפע מהויטרינה, האור גם מגיע בזווית מושלמת ואפילו לא צריך לרכך אותו בוילון, הוא כבר נכנס רך, מושלם ממש. בנוסף לזה, יש לי שני כיוונים של אור, מעוד חלון בקיר שמול הויטרינה. אני לא צריכה להשתמש בכלל בפלאשים, עליהם היה מבוסס צילומי הסטודיו שלי בתל אביב.

כמו שאמרתי, היו לי לא מעט קשיים והתנגדויות לעשות את המעבר. אבל גיליתי שבחיים זרימה עם שינויים, ולהקשיב לאישה – הן שתי תכונות חשובות מאוד. מאז המעבר, חמישה חודשים כמעט, אחרי כל יום צילומים כשאנחנו מסתכלות במחשב על התמונות מהסשן, אני שומעת מענת המשפט בחיוך – ״מי הביא אותנו לכאן, אה?״

הדבר הראשון שהורים אומרים לי זמן הצילומים הוא שהם רוצים לקחת אותי איתם הביתה. הסיבה שאני טובה בלהרגיע תינוקות, היא לא רק בגלל הנסיון שרכשתי בסטודיו אלא בעיקר בגלל שיש לי תאומים, ואצלנו בבית תמיד היה באיזשהו שלב תינוק  בוכה .

בחודש שעבר סיפרתי לכם קצת על המעבר לחיים בסביבה הכפרית. קיבלתי מלא תגובות מסוקרנות אז החלטתי להזמין אתכם לקפה בחצר הקידמית, ולהצצה על בוקר שישי עם הילדים, רגע לפני שאני יוצאת לצילומים ומשאירה את ענת לבד איתם לשבור את הראש.

סגירת תפריט
Call Now Button דילוג לתוכן